חלב מפוסטר וחלב עמיד

נשאלתי רבות על ההבדלים, השוני, והתהליך, הגיע הזמן לעשות סדר.

את תהליך הפיסטור המציא לואי פסטר בשנת 1862 כדי להאריך את חיי המדף של מוצרים כגון חלב, בירה ויין. פסטור הוא תהליך חימום הנוזל עד קרוב לטמפרטורת הרתיחה וקירורו מיד אחר כך. מטרת הפסטור הוא הריגת חיידקים ואורגניזמים הנמצאים בנוזל מבלי לפגוע בטעמו וערכיו התזונתיים. התהליך מאריך את חיי המדף של המוצר.

חלב ישראלי

חלב מפוסטר

בעבר היו מחממים את החלב לטמפ' של 63°-68° למשך חצי שעה. היום בתעשייה מחממים את החלב לטמפ' 73° למשך 16 שניות. החימום והקירור המהיר בטמפרטורה מבוקרת גורמים לכך שנשמרים רוב הערכים התזונתיים אך חיי המדף עדיין קצרים (מכיוון שפסטור כזה אינו פוגע בנבגי החיידקים. בישראל חלב בשקית הינו חלב מפוסטר.

כדי להאריך את חיי המדף יש תהליך שנקרא "פסטור על" שהוא חימום החלב לטמפ' 125° למשך שניה אך ישנה פגיעה בערכים התזונתיים. בישראל חלב הנמכר באריזות קרטון עובר "פסטור על" (למעשה זה אינו נחשב פסטור).

חלב עמיד

חלב עמיד הינו חלב שעבר חימום לטמפ' 140° למשך שתי שניות. תהליך זה נקרא "עיקור" או "אולטרה פסטור" (UHT ). מטרת תהליך זה הינו יצירת חלב בעל חיי מדף ארוכים (כמה חודשים) ללא צורך צורך בקירור (עד לפתיחתו). חלב עמיד הינו בעל ערכים תזונתיים נמוכים, ואף טעמו נפגע בעקבות התהליך.

מקווה שעשיתי קצת סדר בשאלות, והכי חשוב שתו חלב ישראלי.

כי בשבילי רק חלב ישראלי