דבש

דבש – נוזל סמיך דביק ומתוק המופק מצוף פרחים על ידי דבורת הדבש.

הדבורים מייצרות את הדבש עבורן, הן ניזונות ממנו ומאכילות את הזחלים (ולכן אני לא לוקח לדבורים את כל הדבש אלא רק את העודפים).

קיימים סוגים רבים של דבש ולכל אחד מאפיינים משלו בין בצבע, טעם, מרקם, ערכים ועוד.

השוני בין סוגי הדבש נובע בעקבות האיזור הגיאוגרפי בו הדבורים ליקטו את הצוף, הזמן, מזג האויר, וסוגי הפרחים מהם נאסף הצוף.

הדבורים מייצרות את הדבש מצוף פרחים (צוף מופרש מבלוטות באיזורי הפריחה בצמח). את הצוף שהן אוספות הן אוגרות בזפק עד הגיען לכוורת.

הדבורים פולטות אנזימים שמפרקים סוכרים אל הזפק שמהווה חלק מהליך הפיכת הצוף לדבש (אנזים זה ממש מינורי ולכן מבחינת כשרות הדבש הוא בגדר "בטל בשישים") ,אנזימים אלו מפרקים את הסוכר שבצוף לפרוקטוזה וגלוקוזה, ובמהלך המעוף בין הפרחים עד הגיען לכוורת, הדבורים מערבבות את הצוף מכניסות ופולטות אויר כדי לאדות ממנו את המים.

עם הגיען אל הכוורת הדבורים פולטות את הצוף שאגרו בזפק בתא לדבש וממשיכות באידוי האויר ממנו. בכוורת הדבורים מאדות את המים הן על ידי הכנסת הצוף והוצאתו אל בין הלסתות שם הוא נחשף לאויר והן על ידי נפנוף בכנפיים ויצירת משבי רוח.

דבש מכיל בין 17%-20% מים. בעוד שצוף שנאסף לכוורת מכיל בין 60% ל-90% מים.

ריכוז המים בצוף משפיע על כמות הדבש, מ4 ק"ג של צוף בריכוז 80% מים מתקבל בדרך כלל קילוגרם דבש אחד.

במידה ויישארו מים בדבש מעבר ל20% הדבש עלול להחמיץ.

כשהדבש מוכן הדבורים חותמות את התא כדי למנוע מהדבש לספוח מים ולהחמיץ או ליזל.